מכבים שריפות

ת"י 1220 של מכון התקנים הישראלי מתייחס באופן מפורט למאפיינים של מערכות גילוי אש. החלק הראשון של התקן קובע דרישות כלליות לתיבות ומעטפות לאביזרים חשמליים, להתקנות קבועות של מערכות גילוי ולאופן שבו ניתן להשתמש בהן בשימוש ביתי או בשימושים דומים. לאחר מכן ישנו פירוט על הבדלים בין מערכות גילוי שמבוססות על ציוד כגון: א. גלאי עשן – התקנים הנדרשים להתקנת מערכות גילוי אש קובעים באיזה גלאי עשן אפשר להשתמש. גלאי אופטי מותקן בדרך כלל בתקרות של חללים ובלוחות חשמל, כי הם פועלים בצורה נקודתית. ב. גלאי חום – זהו גלאי שמטרתו לזהות עלייה מהירה של הטמפרטורה. טווח הטמפרטורה שבו הגלאי נכנס לפעולה מוגדר מראש. את גלאי החום ניתן להתקין לפי התקנים הנדרשים במטבחים ובחדרי גנרטורים. ג. גלאי עשן עצמאיים – גלאי עשן עצמאי מגיב לשינוי במוליכות אור והוא אינו מכיל חומר רדיואקטיבי. על אף שהוא פחות נפוץ בשימוש ביתי או תעשייתי, התקנות מתייחסות אליו בהרחבה. ד. התקנים לאיתות ידני – חלק מספר 6 בת"י 1220 קובע את הדרישות להתקנת התקנים לאיתות ידני. אלו התקנים ידניים כמו לחצן ומושכן, שמותקנים כחלק מ...

תקנות המוסד לבטיחות וגיהות קובעות בין היתר מה אפשר וצריך לעשות כדי למנוע סיכוני אש במקומות עבודה. קיימות שיטות שונות לכיבוי ובמקומות עבודה ניתן לבחור ביניהן לפי המאפיינים הספציפיים: א. בידוד – בשיטת הבידוד מנסים לבודד את החלקים הבוערים מהחלקים הבלתי בוערים. בשיטה הזו לא משתמשים בעזרי כיבוי ספציפיים, אלא מסלקים את החומר הדליק מאזורי העבודה כדי למנוע את השריפה או לפחות להקטין את נזקיה. ב. השנקה – ניתן להשתמש באמצעי עזר כדי להפסיק את אספקת החמצן לאזור הבעירה גם במקומות עבודה ומפעלים צפופים. העזרים הבולטים בהקשר הזה של כיבוי אש הם שקי חול ומטף כיבוי. ג. קירור – גם בשיטה הזו מנסים להפחית את נזקי השריפה, אך הפעם עושים זאת באמצעות הורדת רמת הטמפרטורה. ירידה ברמת הטמפרטורה באזור הבעירה עד מתחת לנקודת ההתלקחות מונעת את התפשטות השריפה. ד. הפסקת התהליך הכימי – הצבת עזרי כיבוי אש במקומות עבודה יכולה להתבצע גם למטרת הפסקת התהליך הכימי. זו אמנם השיטה המורכבת והמסובכת ביותר להתמודד עם נזקי האש, אך היא גם הכי יעילה. העזרים העיקריים שבהם משתמשים הם גז הלון, גז 2 CO , קצף ...